נוהל ניכור הורי בבתי הדין הרבניים

הוראות נוהל של נשיא בית הדין הרבני הגדול

טיפול בתי הדין הרבניים בהליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדים

א. זכות הילד לקשר עם שני הוריו היא זכות יסוד המעוגנת באמנה לזכויות הילד אשר מתיישבת עם עיקרון העל של טובת הילד ואף חובה המוטלת על שני ההורים. הזכות הוכרה זה מכבר בפסיקת בתי הדין כמקימה הגנה וסעד משפטי. מנגד, ובמקרים של חשש לפגיעה בילד על ידי מי מההורים או אלימות ביניהם שהוא עד לה ומכוח אותו עיקרון, זכות הילד היא גם למוגנות בקשר. בכל מקרה של פגיעה בקשר בין הורים לילדיהם ובשל החשש להתפתחותו הרגשית התקינה של הילד, למימד הזמן חשיבות והשפעה מכרעת על התמודדות והתערבות יעילים בבעיות בקשר שבין הורים לילדיהם הקטינים.

לפיכך, הליכים משפטיים המעלים חשש לפגיעה בקשר בין הורים לילדיהם על רקע סכסוך משפחתי, כמו גם הליכים המעלים חשש לפגיעה במוגנות ילדים, מחייבים מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר מצד בתי הדין, תוך בחינת טובתו של הילד. החשת זיהוי ואבחון טעמי הפגיעה בקשר בשלבים מוקדמים ומתן סעד זמני, יכול ויסייעו במניעת החמרת הפגיעה בקשר או קיבועו של נתק וסירוב לקשר מצד אחד. במקרים של קשיים בקשר בין הורה לילד על רקע פגיעה של ההורה, יהיה בכך להבטיח מוגנות ובטחון עבור הילד, מצד שני.

על כן בתוקף סמכותי כנשיא בית הדין הרבני הגדול החלטתי עתה לקבוע נוהל זה כדלקמן.

ב. אין בהוראות הנוהל כדי לגרוע מסמכות בתי הדין, לרבות בסיוע מומחים וגורמי מקצוע טיפוליים, ליתן סעדים נחוצים להבטחת קשר רציף ותקין בין הורה לילדו בהתאם לסמכויות הנתונות לבתי הדין לפי כל דין ולשמירה על קטין מפני פגיעה בו על ידי הורה פוגעני, הכל בכפוף לטובתו של הילד.

כמו כן, מובהר כי אין בנוהל זה כדי לגרוע מהוראות חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה- 2014 (להלן: החוק להסדר התדיינויות) ומהוראות התקנות שהותקנו מכוחו.

מטרה

ג. מטרתו של נוהל זה היא לקבוע סדרי עבודה אחידים לבתי הדין הרבניים, אשר יבטיחו מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר, להליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת קשר בין הורים לילדיהם. זאת באמצעות קביעת דיון מהיר ושקילת מתן סעד זמני שיש בו לקדם את טובת הילד.

הגדרות

ד. בהוראות נוהל זה:

"בקשת סעד דחוף להבטחת קשר" - בקשה המוגשת לבית הדין הרבני כבקשה לסעד דחוף בהתאם לתקנה 12(א)(3) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו- 2016 (להלן: תקנות להסדר התדיינויות) כאשר קיימת בין הצדדים בקשה ליישוב סכסוך, אשר עולה ממנה כי קיים חשש לפגיעה במוגנות הילד או לפגיעה בקשר בין הורה לילדו, לרבות אי קיומם של הסדרי שהייה רציפים, בין אם קיימת החלטה שיפוטית קודמת בעניין הקשר ובין אם לאו.

"בקשת סעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד" – בקשה לסעד זמני שהוגשה לבית הדין הרבני לפי תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג, במסגרת תובענה עיקרית בעניין של סכסוך משפחתי, אשר עולה ממנה כי קיים חשש לפגיעה במוגנות הילד או לפגיעה בקשר בין הורה לילדו, לרבות אי קיומם של הסדרי שהייה רציפים, בין אם קיימת החלטה שיפוטית קודמת בעניין הקשר ובין אם לאו.

"ראש בית דין" - ראש אבות בית הדין הרבני בבית דין שהוא ממונה עליו, ובבית דין אזורי שאין בו ראש אבות בית דין, אב בית הדין שבמקום; ואם היו במקום יותר מאב בית דין אחד, הוותיק שבאבות בית הדין שבאותו מקום; ובין בעלי ותק שווה, הקשיש שבהם.

קביעת דיון בבקשת סעד דחוף להבטחת קשר ומתן החלטה בבקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים

ה. הוגשה במסגרת הליך יישוב סכסוך בקשה לסעד דחוף להבטחת קשר על גבי טופס 6 לפי תקנה 12(א)(3) לתקנות להסדר התדיינויות ובית הדין מצא כי מדובר במקרה חריג שבו המתנה לפגישת מהו"ת ראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, יקבע בית הדין דיון במעמד הצדדים, תוך ולא יאוחר מ-7 ימים ממועד הגשת הבקשה, או שיתן החלטתו תוך 72 שעות, בהתאם לטענות הצדדים שבכתב. יבחר הדיין מבין שתי האופציות הנ"ל, איזו מהן היא המהירה והיעילה ביותר לשם קידום ההליך.

ו. הוגשה במסגרת הליך יישוב סכסוך בקשה או המלצה של יחידת סיוע לקיצור תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה 16(א)(4) או (10) לתקנות להסדר התדיינויות לפי העניין, לצורך סעד דחוף להסדרת קשר במקרים חריגים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, לרבות בשל חשש לפגיעה במוגנות ילד, או שהוגשה בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה 16(א)(6) לתקנות האמורות – ייתן בית הדין את החלטתו בבקשה תוך ולא יאוחר מ-7 ימים ממועד הגשתה.

קביעת דיון בבקשת סעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד

ז. הוגשה לבית הדין בקשת סעד זמני למניעת פגיעה במוגנות ילד או להבטחת קשר במסגרת תובענה עיקרית בעניין של סכסוך משפחתי אשר הוגשה לאחר שהסתיימה תקופת עיכוב ההליכים, יקבע בית הדין דיון במעמד הצדדים, תוך ולא יאוחר מ-7 ימים ממועד הגשת הבקשה, או שיתן החלטתו תוך 72 שעות, בהתאם לטענות הצדדים שבכתב. וראו האמור לעיל בסוף סעיף ה'.

בכל מקרה יעשה בית הדין כל מאמץ כדי לקדם את ההליך, אף לאחר הטיפול הראשוני בדרך של החלטה לאחר דיון או בדרך של החלטה לאחר טענות שבכתב; ויוודא שאף ההחלטה להמשך ההליך תוגבל בזמן שאינו ממושך, כגון תגובת צד שני בתוך פרק זמן קצר ביותר, או בקשה לקבלת דו"ח המומחה בתוך פרק זמן סביר הקצר ביותר. וכן הלאה בכל המשכו של ההליך. טובת הילדים דורשת התמדה ורציפות מירבית בקידום ההליך.

אי קביעת דיון מטעמים מיוחדים

ח. על אף האמור בסעיף ה ובסעיף ז, מצא בית הדין, מטעמים מיוחדים, כי קביעת דיון תוך ולא יאוחר מ-7 ימים ממועד הגשת הבקשה לסעד דחוף להבטחת קשר או סעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד, לא תבטיח את טובת הילד ואת קידום הטיפול בהליך, רשאי בית הדין ליתן כל הוראה אחרת, וזאת בהחלטה מנומקת שתינתן לא יאוחר מ-7 יום ממועד הגשת הבקשה.

בקשה שהוגשה לפי הנוהל אך אינה מתאימה להתברר לפיו

ט. ראה בית הדין כי בקשה שהוגשה לפי הנוהל כבקשה לסעד דחוף להבטחת קשר או כבקשת סעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד אינה מתאימה להתברר לפי הוראות נוהל זה, רשאי בית הדין לא לקבוע דיון במועד הקבוע בנוהל זה או ליתן כל הוראה אחרת, וזאת בהחלטה מנומקת ולא לאחר שקבע כי הבקשה אינה מתאימה להתברר לפי הוראות נוהל זה.

הוראות כלליות

י. בכל עת במהלך ההליך המשפטי, ואף בטרם הדיון, רשאי בית הדין ליתן הוראות על פי שיקול דעתו במסגרת הסמכויות שנתונות לו לפי כל דין.

יא. אין בהוראות נוהל זה כדי לגרוע מסמכות בית הדין ליתן החלטות דחופות טרם התקיים דיון במעמד הצדדים.

יב. אין בהוראות נוהל זה כדי לגרוע מהסמכות הנתונה ל"ראש בית הדין" לקבוע את זהות המותב שידון בהליכים לפי נוהל זה, בהתאם להוראות הדין.

יג. למען הסר ספק, יובהר כי אין באמור בנוהל זה כדי להקנות לבתי הדין סמכות עניינית מקום שסמכות השיפוט נתונה לבתי המשפט לענייני משפחה.

חלק מהכלים והאפשרויות העומדים לרשות בתי הדין לצורך קיום קשר עם כל אחד מההורים ולצמצום תופעת הניכור ההורי

יד. בתי הדין הכירו לא אחת, בצורך, ובמקרים מסוימים אף בהכרח, להטיל סנקציות שונות שנועדו להגן על עניינם של הקטינים הניזוקים מהמאבק בין הוריהם, בנסיבות בהן אחד מההורים נוקט בתסמונת הניכור ההורי.

טו. הטלת סנקציות במקרים מסויימים הינה ראויה, שלא לומר הכרחית. לפיכך, ככל שההורה המסית מסרב להכיר בנזק שהתנהגותו גורמת לילד, על בית הדין שהינו "אביהם של יתומים", וכבר פורש כי חל הדבר גם על קטינים אשר הוריהם בחיים, חלה חובה שיפוטית לפעול ולעשות שימוש בכלים העומדים לרשותו כדי לאפשר לכל אחד מהילדים קשר טוב וסביר עם כל אחד מההורים.

טז. קיימות כמה חלופות מעשיות לאכיפת החלטות שיפוטיות של בית הדין בענייני ילדים, ובכללן, הליכי הוצאה לפועל רגילים; אמצעי אכיפה במסגרת הליכי הוצאה לפועל; הפחתה או פטור האב מתשלום מזונות; הליכים לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט; הליכים פליליים; הטלת סנקציות כספיות; העברה של הילד מהורה להורה (כאשר אם מדובר במצב חמור של התסמונת, ניתן לפתור את הבעייתיות הקשורה בהעברה מיידית, באמצעות השמת הילד באופן זמני בידי גורם שלישי, שיכין את הילד לקראת המעבר להורה המסורב); ובמקרים חריגים אף הכרזה על קטין כנזקק והוצאתו מבית שני ההורים למרכז טיפולי.

יז. כמו כן, בהתבסס על צירוף דברי חקיקה שונים ובדרך של היקש, לרשות בית הדין עומדים כלים נוספים בדמות הטלת הגבלות שונות, כמו ביטול רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלת האפשרות להשתמש בחשבון בנק ובכרטיסי אשראי ועוד.

יח. לפיכך מוצע כי במקרים בהם נטען שקיים או עלול להתפתח כישלון קשר בין ילד להורה, על בית הדין לפעול בזריזות ובנחישות ולעשות כל שביכולתו כדי לייצב את הקשר בין הילד להורה המנוכר, ובהתאם לנסיבות, להחליט על דרכי הטיפול המתאימות, כגון: הפנייה לאבחונים שונים, הליכים טיפוליים וגורמים מקצועיים פרטיים; שימוש בסנקציות כספיות והגבלות שונות; מתן החלטה ללא שיהוי בעניין קביעת הסדרי שהות זמניים, וכיוצא בזה, על פי הטענות בבקשה, ושלא במעמד שני בעלי הדין, תוך מתן זכות תגובה לצד השני, אם סבור בית הדין כי קיים צורך במתן סעד למניעת נזק בלתי הפיך לקטין או נזק חמור לשלומו של הקטין; שקילת העברת הילד להורה המנוכר עם זמני שהות להורה המנכר (בהיות וכל מצב של ניכור נחשב כנזק והתעללות בקטין, הרי שככל וההורה שהילד ברשותו לא הצליח למנוע נזק זה, בין אם הניכור ביוזמתו ובין אם לאו, המחדל הזה מתרחש "במשמרת" שלו, ובאחריותו, וזהו כשלון מהותי בעצם השארת הילד ברשותו, וכשירותו לכך), או לחילופין, השבת ימי הסדרי השהות להורה המנוכר.

יט. כמו כן רשאי בית הדין לפי שיקול דעתו להפחית או לפטור את האב מתשלום מזונות הילד, עיין בשו"ת יביע אומר ח"ח (חאה"ע סי' כב) ועוד; וכן להפסיק את המימון של בא כוחו של ההורה המנכר אם הוא מיוצג בהליך באמצעות עו"ד שממונה וממומן על ידי האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים (קרי, לא להפסיק את היצוג המשפטי, שאז יגרום הדבר לעיכוב ההליך המשפטי, אלא המשכו, תוך מתן החלטה שאם יתברר שהצד שהשתמש בסיוע המשפטי, הוא המנכר, הרי שיושתו עליו כל הוצאות הייצוג, לטובת המדינה).

כ. מובן שמעבר לכל הסנקציות, שאותן מוסמך להפעיל בית הדין, יש לזכור, כי תמיד עדיף גם דרכי טיפול למניעת הניכור ההורי.

כא. אם בית הדין מזהה כי אחד הצדדים עלול להפר את הסדרי השהות, שנקבעו על ידו, יואיל בית הדין כבר תוך כדי מתן החלטתו להוסיף התראה שאי קיום החלטתו במלואה או בחלקה עלול להוביל להטלת סנקציות כספיות, לרבות קנס לטובת אוצר המדינה או חיוב בהוצאות לטובת הצד השני, ואף יהיה רשאי להטיל הגבלות נוספות.

כב. כן מתבקש כי לאחר שכבר נוצר כישלון קשר, הרי שדרך כלל יתוקן הדבר באמצעות טיפול של גורם מקצועי. ועל כן יש להבהיר לצדדים כבר בתחילתו של ההליך, כי ככל ולצערנו כישלון הקשר יהיה כמצב נתון, הרי שלא ניתן יהיה להסתפק בטיפול רגשי או בהפניית התיק לטיפול באמצעות השירות הציבורי, אלא יצטרכו טיפולים ייחודיים אצל גורמים פרטיים, וככל ויתברר ויש כאן צד מנכר, הרי שהוא ישא בכל ההוצאות והעלויות הכספיות.

כג. כן מבוקש שבית הדין הגדול ישקול במשורה החלטות לעיכוב ביצוע הנוגעות להחלטות בית הדין האזורי הבאות לייצב קשר בין הורה לילד המנוכר.

כד. הצעות אלו באות למגר או לצמצם את הפגיעה בנפשם הרכה של ילדים החווים לצערנו ניכור הורי, ובהשלכות הקשות העתידיות לכך על אותם ילדים, אשר אין להם מושיע, ואלינו פניהם נשואות.

דיווח תקופתי

כה. ראש בית הדין יהיה אחראי על יישומו של נוהל זה בבית הדין שבאזור השיפוט בו הוא מכהן, ויפקח על ביצועו, ובהתאם לצרכי בית הדין.

כו. אחת לשישה חודשים יעביר ראש בית הדין למנהל בתי הדין הרבניים ובאמצעותו לנשיא בית הדין הרבני הגדול, דיווח שיכלול פרטים על בקשות לסעד דחוף או לסעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד, שבהן לא נקבע דיון או שלא ניתנה החלטה אחרת בתוך מתווה הזמנים שנקבע בסעיפים ה - ח לנוהל זה, בהתאמה, ואת הנימוקים לכך.

תחילה ופרסום

כז. נוהל זה יפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים.

ב"ה ט"ו סיון התשפ"ו (31 במאי 2026).

בברכת התורה,

דוד יוסף הראשון לציון הרב הראשי לישראל נשיא בית הדין הרבני הגדול