ירושה על פי דין - מה עושים כשאין צוואה?
ירושה על פי דין קובעת כיצד יחולק עיזבונו של אדם שנפטר ללא צוואה, בהתאם להוראות חוק הירושה ולקרבתם המשפחתית של היורשים. הכרת כללי החלוקה, זכויות בן הזוג והילדים והליך קבלת צו ירושה מאפשרת לממש את הזכויות בעיזבון ולצמצם מחלוקות בין בני המשפחה.
אף אחד לא אוהב לחשוב על המוות, ובמיוחד לא על המוות של יקיריו. אבל המציאות היא שרבים מאיתנו יידרשו להתמודד עם מצב שבו בן משפחה או אדם קרוב נפטר באופן פתאומי. לרוב, זה קורה מבלי שהנפטר השאיר אחריו צוואה. מה עושים במקרה כזה?
ראשית - מהי ירושה על פי דין?
ירושה על פי דין היא המצב שבו חלוקת העזבון של אדם שנפטר נקבעת על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, ולא על פי רצון אישי שהובע בצוואה. זוהי למעשה "תכנית גיבוי" שהמחוקק הכין עבור היורשים, של מי שלא ערך צוואה.
החוק מבוסס על הנחה פשוטה אך הגיונית - אם האדם היה עורך צוואה, רוב הסיכויים שהיה מוריש את רכושו לבני משפחתו הקרובים ביותר. לכן, החוק קובע סדר קדימויות ברור של יורשים, תוך הגנה על בני המשפחה שהיו תלויים כלכלית במנוח או היו הקרובים אליו ביותר.
מתי חלה ירושה על פי דין?
- כאשר לא הושארה צוואה
- כאשר צוואה בוטלה או הוכרזה כבטלה - למשל, אם בית המשפט קבע שהיא נעשתה בכפייה או שהמנוח לא היה כשיר לערוך אותה
- כאשר הצוואה חלקית - המנוח ציווה רק על חלק מנכסיו. במצב כזה, היתרה תתחלק על פי דין
מיהם היורשים על פי דין?
החוק קובע היררכיה ברורה של יורשים, שנקראת "סדר היורשים".
הקבוצה הראשונה - ילדים ובן/בת זוג
אם למנוח יש בן או בת זוג וילדים, הם יקבלו את כל העזבון. החלוקה ביניהם תהיה כזו:
בן הזוג יקבל את המיטלטלין של משק הבית המשותף ואת מחצית יתרת העיזבון, והמחצית השנייה תתחלק שווה בשווה בין הילדים. למשל - אם יש אלמנה ושלושה ילדים, האלמנה תקבל מחצית מיתרת העיזבון לאחר הוצאת המיטלטלין של משק הבית המשותף, וכל ילד יקבל חלק שווה במחצית הנותרת.
חשוב להבהיר - "ילדים" בהקשר זה כוללים ילדים ביולוגיים, ילדים מאומצים באימוץ מלא, וגם ילדים שהוכרו כילדיו של המנוח לפי הדין, לרבות ילדים שנולדו בהפריה חוץ גופית בהתאם לנסיבות ולהורות המשפטית. אם אחד הילדים נפטר לפני המוריש, צאצאיו עשויים לרשת במקומו, בכפוף להוראות סעיף 14 לחוק הירושה.
אם אין למנוח ילדים או צאצאים שלהם, בן הזוג יקבל מחצית מיתרת העיזבון אם הותיר הורים, ושני שלישים אם הותיר אחים, צאצאי אחים או סבים וסבתות; אם לא הותיר קרובים מהקבוצות הקבועות בחוק, בן הזוג יירש את העיזבון כולו. באופן דומה, אם יש רק ילדים (ואין בן זוג), הם יחלקו את כל העזבון ביניהם שווה בשווה.
הקבוצה השנייה - הורי המנוח
אם למנוח לא היו ילדים או צאצאים שלהם ולא היה לו בן זוג, העיזבון עובר להוריו או לצאצאיהם, לפי סדרי הירושה הקבועים בחוק. אם שני ההורים בחיים ואין צאצאים של הורה שנפטר, הם יורשים בחלקים שווים.
אם אחד ההורים נפטר לפני המוריש, חלקו עשוי לעבור לצאצאיו, בהתאם לכללי הירושה על פי דין.
הקבוצה השלישית - אחים ואחיות
אם שני ההורים נפטרו לפני המוריש, יורשים צאצאיהם בהתאם לכללי הירושה על פי דין, כך שאחים מלאים ואחים למחצה עשויים לקבל חלקים שונים בהתאם לענף המשפחתי שמכוחו הם יורשים.
גם כאן, אם אח או אחות נפטרו לפני המנוח, חלקם יעבור לילדיהם (אחייניו של המנוח).
קבוצות נוספות
אם אין יורשים מהקבוצות הנ"ל, העזבון ממשיך "למעלה" ו"הצידה" בעץ המשפחה:
- סבים וסבתות - מצד האב ומצד האם
- דודים ודודות - אחי ההורים
- קרובי משפחה מרוחקים יותר
מה עם בני זוג ידועים בציבור? בני זוג ידועים בציבור עשויים לרשת זה את זה על פי דין אם מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 55 לחוק הירושה, ובכלל זה ניהול משק בית משותף והיעדר נישואין לאדם אחר בעת הפטירה. לכן, אם אתם חיים במצב של ידועים בציבור - חשוב מאוד שתערכו צוואה.
אין צוואה - מה עושים?
כדי לקבל גישה לנכסי המנוח ולממש את זכויות הירושה, יש צורך ב"צו ירושה". זהו מסמך שמונפק על ידי הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים, והוא מאשר באופן רשמי מיהם היורשים החוקיים של המנוח. בלעדיו, היורשים לא יוכלו לבצע פעולות כמו:
- משיכת כספים מחשבונות הבנק של המנוח
- רישום נכסי מקרקעין על שמם
- מכירת רכוש השייך למנוח
- קבלת כספים מביטוח או מפנסיה, בכפוף לתנאי הפוליסה או ההסדר ולזכאות לקבלתם
הגשת בקשה לצו ירושה
הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה באזור מגורי המנוח. אם המנוח התגורר בתל אביב, למשל, הבקשה תוגש למשרד הרישום בתל אביב.
המסמכים הנדרשים להגשת הבקשה כוללים
- תעודת פטירה של המנוח
- טפסי בקשה לצו ירושה (טופס 1 ו-2)
- מסמכי הבקשה והצהרות המבקש, בהתאם לדרישות הרשם לענייני ירושה
- אגרת בקשה לצו ירושה והוצאות פרסום, בהתאם לאופן ההגשה.
הבירור אם הופקדה צוואה, נעשה במסגרת הטיפול בבקשה לצו ירושה.
כמה זמן לוקח התהליך?
בתיקים פשוטים, כאשר אין מחלוקת בין היורשים וכל המסמכים תקינים, התהליך עשוי לקחת כ-3-6 חודשים. במקרים אחרים, זה יכול להימשך זמן רב יותר.
מחלוקות נפוצות בין יורשים וכיצד להימנע מהן
אחד האתגרים הגדולים ביותר בירושה על פי דין הוא הפוטנציאל למחלוקות משפחתיות. הנה כמה דוגמאות נפוצות:
חלוקת נכסים שאינם ניתנים לפיצול
מה קורה כאשר הנכס העיקרי הוא דירה, וישנם כמה יורשים? לא תמיד ניתן לחלק דירה באופן פיזי. במקרים כאלה, האפשרויות הן:
- מכירת הנכס וחלוקת התמורה בין היורשים
- רכישת חלקו של יורש אחד על ידי יורש אחר
- שימוש משותף בנכס (נדיר ומורכב)
יורשים שתרמו יותר לטיפול במנוח
לעיתים, אחד היורשים טוען שהוא תרם זמן, כסף ומאמץ רב יותר בטיפול במנוח בחייו, ולכן ראוי שיקבל חלק גדול יותר בירושה. חשוב להבין שהחוק לא מכיר בטענה זו. הירושה על פי דין מחולקת באופן שווה בין יורשים באותה קבוצה, ללא קשר לתרומתם.
עם זאת, יש מצבים חריגים שבהם ניתן להגיש תביעה נפרדת לפיצוי או השבה בגין טיפול במנוח, אך זהו תהליך משפטי נפרד.
קרובי משפחה שלא ידעו על קיומם
לפעמים, במהלך תהליך הבקשה לצו ירושה, מתגלים קרובי משפחה נוספים שלא ידעו עליהם - למשל ילד מנישואין קודמים. במקרה כזה, יש להתחשב בהם בחלוקת הירושה.
טיפים מעשיים לטיפול יעיל
- התייעצו! - לעתים קרובות, משפחות פונות לרשם הירושה מבלי להבין את התמונה הגדולה יותר. למשל, האם יש קטינים או ידועה בציבור או מישהי שטוענת להיות ידועה בציבור. ייעוץ איכותי בשלב מוקדם אצל עורך דין לירושות וצוואות, עשוי לפתור סיבוכים שונים ולחסוך מאות אלפי שקלים ליורשים.
- אספו מסמכים מראש - כל מה שקשור לנכסי המנוח, חובות, וביטוחים
- שמרו על תקשורת פתוחה עם היורשים האחרים - רוב המחלוקות נובעות מחוסר תקשורת
- שקלו גישור - אם יש מחלוקת, גישור משפחתי יכול לחסוך זמן וכסף רב
סיכום
חשוב להבין שגם כאשר אין צוואה, זה לא סוף העולם. החוק הישראלי מספק מסגרת ברורה וצודקת עבור חלוקת ירושה ללא צוואה, המבוססת על קרבה משפחתית והיגיון משפטי. התהליך אמנם דורש זמן וסבלנות, אך הוא סביר, הגיוני ולרוב צודק. מהיבט נוסף וחשוב - נושא זה מוביל להמלצה החשובה הבאה: אם אתם רוצים שליטה אמיתית על חלוקת רכושכם בעתיד, ערכו צוואה. זו תהיה גם מתנה מועילה שתשאירו למשפחתכם, כמקור לוודאות, בהירות וצמצום סכסוכים.
שאלות נפוצות
1 - מה קורה אם אין אף יורש, מכל סוג?
במקרה כזה, העזבון עובר למדינה.
2 - האם ניתן להתנגד למתן צו ירושה?
כן, ניתן להגיש התנגדות לרשם לענייני ירושה לפני מתן הצו, בהתאם להליך ולמועדים הקבועים בדין.
3 - מה עושים, אם זוכה על פי צוואה נפטר לפני המצווה?
יש לבדוק אם צאצאיו יורשים במקומו לפי סעיף 49 לחוק הירושה; אם לא, ייתכן שההוראה בצוואה תתבטל והנכסים יחולקו לפי דין.
מחפשים עורך דין ירושות וצוואות? ייעוץ בנושאים נקודתיים כמו היחס בין צוואה הדדית לירושה על פי דין? משרדנו בניהולה של עו"ד שני בנארדטה מתמחה בדיני משפחה ומנוסה בניהול תיקי משפחה מורכבים. פנו אלינו עכשיו, כך שנוכל להאבק על מה שחשוב לכם באמת, בסבלנות, ברגישות ובמקצועיות.
לייעוץ מקצועי 054-5079004 | זמינים גם בוואטסאפ
